חברות וחברים יקרים

אנחנו חיים בתקופה אפלה. האוכלוסייה ברצועת עזה נאבקת לשרוד בתנאי חיים בלתי אנושיים, תחת הפגזות קטלניות, ללא אוכל ותנאי קיום מספיקים. חמאס מחזיק את החטופים בתנאים איומים וגם הם סובלים מהמצור על הכנסת מזון לרצועה. אתמול מלאו 600 יום לחטיפה ההמונית ולפרוץ המלחמה שסופה לא נראה לעין. המצב שובר לב, ואין הנהגה פוליטית שתשים קץ לזוועות הללו.

ביחד עם ארגונים שותפים, המוקד עתר לבג"ץ – בפעם השנייה – בדרישה לאפשר הכנסה מיידית של אוכל וסיוע מספיקים לאוכלוסיית עזה המורעבת. למען האמת, אני לא תולה תקוות בבג"ץ שיפעיל את סמכותו השיפוטית ויורה לישראל לכבד את החוק הבינלאומי ולחדול מהרעבת האוכלוסייה בעזה. מאז החלה המלחמה, בג"ץ פשוט מתנער מאחריותו לפסוק בנוגע לחובותיה החוקיות של ישראל. בשבוע שעבר, פרסם עיתון הארץ סקירה נרחבת על התנהלותו המבישה של בג"ץ בעתירות הרבות שהגשנו מאז אוקטובר 2023.

כפי שכבר אמרתי בעבר: פנייה לבתי המשפט בישראל היא האפשרות הגרועה ביותר להגנה על זכויות אדם של פלסטינים, אלא אם משווים אותה לאפשרויות האחרות שישנן. בהינתן העוינות הציבורית לסבל של פלסטינים והמכשולים בפני עשייה דיפלומטית משמעותית, אנחנו חייבים להשתמש בכל אפיק פעולה שעוד עומד לרשותנו.

הליך משפטי יכול להיות משמעותי גם בלי פסק דין חיובי של בית המשפט. לאחרונה, בזכות עתירה שהגשנו, שוחרר ממעצר אסעד נצאצרה, הפרמדיק העזתי ששרד את מתקפת הצבא ברפיח, בה נהרגו 15 אנשי צוות סיוע. הישגים נקודתיים כאלה נותנים לנו כוח להתמיד במאמצינו, וצוות המוקד ימשיך להפוך כל אבן כדי להגן על זכויות אדם, לסייע לקורבנות ולדרוש מתן דין וחשבון.

במקביל, תוך כדי הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, ישראל לא מהססת להרחיק לרצועה פלסטינים שהתגוררו בגדה המערבית במשך שנים. המוקד פנה לצבא בדרישה שיחדל מכך, והבהיר שהחוק הבינלאומי אוסר על העברת בני אדם למקום בו חייהם יהיו מצויים בסכנה. גם במקרים כאלה המוקד עותר לבית המשפט ומנסה למנוע גירוש, לעתים בהצלחה.

בתקווה שבקרוב נראה את קץ המלחמה האיומה, את חזרת החטופים, ושיקום כל אשר חרב.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט